כבר בריאיון קבלה של טליה לקומונה, אמא של גולן שמה עליה עין, אבל טליה נתנה תשובה שלילית. רק ברגע האחרון "סגרה" שירות בדולב. איזה מזל!
ליד: טליה: "חשבתי שהוא לא יסתכל על מישהי כמוני. הוא הרבה יותר שקט ממני ואני הייתי קומונרית מתלהבת כזאת"
ליד: גולן: "בדייט השני או השלישי שלנו כבר ידעתי שזה זה. לקח לי זמן לשבות את לבה"

חגית ששר

טליה: בת 23, סטודנטית לחינוך במכללת הרצוג.
גולן: בן 24, מוכר בחנות בנתב"ג.
פז"מ: שנתיים וחצי. נישאו באלול תשע"ז.
סטטוס: הורים לדניאל, בן שנה ושלושה חודשים.
מקום מגורים: ירושלים.
רקע:
טליה היא הבת הצעירה מקרב חמשת ילדיהם של משפחת מרקוביץ' מלוד. למדה באולפנת כפר פינס, הדריכה באולפנה בשנת השירות הראשונה, ובשנה השנייה הייתה קומונרית בסניף דולב.
גולן הוא הבן הבכור במשפחת סלע מדולב. למד בישיבה התיכונית במצפה רמון ומשם המשיך לישיבת ההסדר ברמת גן ועשה שירות צבאי בגדס"ר צנחנים.

לצפיה במהדורה דיגיטלית של מגזין "נשים" – הקליקו כאן

לרכישה במחיר היכרות מנוי למגזין "נשים" – הקליקו כאן

הפגישה הראשונה:
טליה: "המשפחה של גולן הייתה המשפחה המאמצת שלי. הגעתי אליהם להתארגן לפני שבת, הייתי צריכה להדפיס משהו ובדיוק גולן היה על המחשב. לא היה שם שום דבר מיוחד".
גולן: "גם לי לא הייתה בפגישה ההיא שום מחשבה שמשהו יקרה בינינו".
משפחה מאמצת: גולן: "הבית שלנו הוא בית פתוח לכולם. אבל כשטליה הגיעה, אמא שלי ממש התעקשה שאנחנו נהיה המשפחה המאמצת שלה".
טליה: "אמא שלו בוועדת חינוך, וכשהגעתי לריאיון קבלה לקומונה, היא הייתה שם וכבר רקמה תוכניות, אבל אני נתתי תשובה שלילית".
תשובה שלילית: "התמיינתי לשירות לאומי בתפוצות וזה תהליך ארוך. מדולב לחצו שאחזיר תשובה, אז עניתי להם תשובה שלילית. בסופו של דבר התחרטתי, ולמזלי עדיין לא הייתה קומונרית בדולב וסגרתי שם".

קידום תהליכים: טליה: בדיעבד שמנו לב לכל מיני דברים שאמא של גולן דחפה קדימה, כדי שאני אמצא חן בעיניו והוא בעיניי". כך למשל, היא ביקשה עזרה מטליה לבשל לצוות של גולן. לא ברור אם העזרה הייתה באמת נחוצה. "בסוף רק עזרתי לה להעמיס דברים לאוטו, אבל כשגולן התלהב מהאוכל, אמא שלו אמרה ש'את הכל טליה עשתה'".
גולן: "אכן שם נדלק הניצוץ. הבעיה היא שהיא לא שמה עליי".
לא שמה: "יצאתי באותה תקופה עם מישהו, וערבה, אחות של גולן, ידעה, וגם ההורים שלו ידעו. ערבה אמרה לי: 'כשתסיימי את הקשר יש לי ולאמא שלי מישהו להכיר לך'".
גולן: "לא ידעתי שהיא יוצאת עם מישהו. שאלתי את אמא שלי מה דעתה שאצא עם טליה. אמא אמרה שיכול להיות שזה מתאים ושטליה באמת חמודה, אבל היא לא מתערבת. הלכתי לאחותי ואמרתי לה לנסות לקדם את זה".

התפנית: טליה: "ערבה ואני תכננו לעשות ערב שירה במדבר בליל ירח מלא, וגולן שמע ואמר שהוא מצטרף". גולן: "התכנון היה שלי ושל ערבה, אבל כששמעתי שהן מתכוונות ללכת לשם, אמרתי שאני מצטרף". יחד איתם באו עוד אחים ועוד שתי חברות, ושם גם התחיל להבשיל משהו.
עזרה מערבה: טליה: "ערבה ידעה שסיימתי את הקשר ההוא והציעה לי לצאת עם גולן. ממש הופתעתי. לא חשבתי שאנחנו מתאימים בכלל".
לא מתאימים: טליה: "חשבתי שהוא לא יסתכל על מישהי כמוני. הוא בחור הרבה יותר שקט ממני, ואני הייתי קומונרית מתלהבת כזאת. כשאכלתי אצלם בשבתות הוא היה יושב בשקט ואני דיברתי המון".

גולן: "זה בדיוק מה שאהבתי אצלה, את האש שהייתה לה בעיניים ואת ההתלהבות. הייתה לה דעה על כל דבר והיה אכפת לה מכל מה שקורה".
ההבנה "שזה זה": גולן: "בדייט השני או

השלישי שלנו כבר ידעתי שזה זה. לקח לי זמן לשבות את לבה".
טליה: "בתוך תוכי ידעתי שזה זה, אבל לקח לי יותר זמן. מבחינתי היה אפשר לחכות עם האירוסין. זה קרה באופן לא צפוי ובסוג של טעות".
בטעות: גולן: "עד היום יש ויכוח

אם התארסנו בזמן הזה בטעות או לא. אני אומר שלא. טליה אומרת שכן".

טליה: "הוא היה בצבא ורוב התקשורת שלנו הייתה דרך הווטסאפ. שלחתי לו הודעה בצחוק שההורים שלי מגיעים לדולב ויש מצב שהם ייפגשו עם ההורים שלו. הוא ענה לי: 'אולי אפשר לעשות פגישה יזומה'. עניתי לו ממש בצחוק: 'יאללה!' והוספתי שאין לי מה ללבוש. כשהוא ענה לי: 'דיברתי עם המפקד שלי והוא אמר שהוא יכול לשחרר אותי', קלטתי שמבחינתו כל השיחה הזאת הייתה ברצינות. כתבתי לו: 'שנייה, נראה לי שהייתה אי-הבנה. תתקשר כשאתה יכול'".

אי-הבנה: גולן: "אני לא חשבתי שהייתה אי-הבנה, אלא פשוט שהיא נלחצה פתאום. סיכמנו שנדבר כשניפגש".
טליה: "זה היה בשביעי של פסח. הוא בא אליי לחג וארגן הצעת נישואין. למזלי הוא בחור ביישן – הוא ארגן את הכל, אבל בסוף רק הביא לי קופסה עם צמיד שהוא קנה לי. אני בהתחלה חשבתי שהוא סתם קנה מתנה, אבל אז הוא אמר: 'בואי נחכה עם ההודעות לכולם עד אחרי החג'. אז הבנתי שבעצם התארסנו. אמרתי לו שלא הבנתי שזה מה שהוא תכנן. היה לי ברור שאני רוצה להתחתן רק אחרי הקומונה. ולא הבנתי למה להתארס כל כך הרבה זמן קודם".
הרבה זמן: גולן: "בדיעבד זה היה קשוח להיות חצי שנה מאורסים".

טליה: "אירוסין זה מצב ביניים לא פשוט. אין מקום שהוא רק שלכם, למרות שאתם כבר זוג לגמרי. וגם, כל נושא שמירת נגיעה הוא בעייתי".
רגע מרגש בחתונה: גולן: "עד הרגע האחרון לא ידעתי אם הצוות שלי מהצבא יגיע, כי הם היו בתרגיל חטיבתי. בהתחלה חשבו שלא ישחררו אותם, ובסוף זה הסתדר. אבא שלי ארגן להם אוטובוס ופתאום אני רואה אותם. זה היה מרגש מאוד".
למי תודה למי ברכה: טליה: "בעיקר לקדוש ברוך הוא. אני מרגישה שהכל היה מכוון, כי הייתי כל כך קרובה לעשות שנת שירות בחו"ל והכל השתנה בהחלטה של רגע, ובלי סיבה ברורה הגעתי לדולב. זה ממש הרגיש כמו השגחה פרטית".
גולן: "זה הזמן להגיד שסניף דולב עוד פנוי ויש עוד אחים במשפחה".

לצפיה במהדורה דיגיטלית של מגזין "נשים" – הקליקו כאן

לרכישה במחיר היכרות מנוי למגזין "נשים" – הקליקו כאן

דילוג לתוכן